פסק-דין בתיק ת"א 45522-05

1.         לפני תביעת שיבוב  על סך 119,269 ש"ח נכון ליום 29.08.05, ששילמה התובעת למר דמרי יוסף שנפגע בתאונה ביום 11.08.99 בחניון גרינברג שרונה בכפר-סבא, השייך לנתבעת 1, כאשר נתקל בחוטי ניילון לקשירת ארגזים, עת ביצוע חלוקת סחורה מטעם מעבידתו חברת "תנובה".

2.         עפ"י עדות מר דמארי (הנפגע), הוא הגיע לפרוק סחורה, החנה את רכבו, ירד למחסן הנתבעת לקבל אישור להזמנה. לאחר שקיבל אישור להזמנה, חיפש עגלה גדולה להעביר את הסחורה מהמשאית למחסן, הוא מצא עגלה כזו ליד הזבל, לקח אותה, העמיס את הסחורה, גרר את העגלה מאחורי גבו, ואז נתקל באותו חבק שהיה על הרצפה, נפל ונפגע.

3.         גם עפ"י עדותו של הנפגע, הוא פרק באותו מקום סחורה מספר פעמים בדרך למחסן. בפעם הראשונה עבר את מגרש החניה ולא הבחין במכשול כלשהו.

4.         רק בדרכו בפעם השנייה מהמשאית הוא נתקל באותו חבק ונפל.

5.         עפ"י עדות הנפגע, הוא גרר את העגלה מאחורי גבו ולא דחף אותה קדימה. לשאלה האם אמנם היה נפגע אם היה דוחף את העגלה השיב בשלילה.

6.         אמנם ב"כ התובע אינו מייחס חשיבות לשאלה האם הנפגע גרר או דחף את העגלה, אך יש לנו תשובה ברורה מפי הנפגע בעדותו, כי גרר את העגלה.

7.         הנתבעת, כמתחזקת את המקרקעין, חבה חובת זהירות מושגית לכך שלא יהיו מכשולים במגרש החניה. הנתבעת חבה גם חובת זהירות קונקרטית מאחר ובמקום בו פורקים סחורה לא רק ע"י הנפגע, אלא גם ע"י ספקים אחרים, מצטבר לכלוך ויש לוודא גישה בטוחה מהמשאית למחסן.

8.         משהופרה החובה האמורה, אני קובע כי הנתבעת התרשלה כשלא סיפקה משטח עבודה נקי.

9.         באשר לרשלנות התורמת, הרי אם הנתבע היה דוחף את העגלה קדימה, היה מונע את הנפילה או לפחות את הנזק שנגרם לו ממנה. לפיכך, אני קובע כי לנתבע רשלנות תורמת בשיעור 50%.

הנכות הרפואית :

10.        התובע סמך עמדתו על חוו"ד של האורתופד ד"ר אליהו טל, אשר קבע לנפגע נכות בשיעור 20% בגין שבר תוך מפרקי בשורש כף ידו השמאלית. קביעה זו נעשתה לפי תקנה 35 לתקנות המל"ל, שהוא סעיף "סל".

11.        מטעם הנתבעת הוגשה חוו"ד של ד"ר פעילן, שקבע לנפגע 5% נכות לפי סע' ספציפי המתייחס לשורש כף היד, דהיינו לפי סעיף 41(10) (ה).

12.        קביעתו של ד"ר טל הייתה בגין הגבלה בתנועה ובגין כאבים ושינויים ניווניים.

13.        באשר לשינויים הניווניים הם לא הוכחו, ואף לא ייתכן כי 7 חודשים לאחר התאונה מצא ד"ר טל שינויים ניווניים.

14.        יתירה מכך, גם ד"ר טל הסכים כי אם המדובר בהגבלת תנועות בלבד, יש לפסוק 5% נכות בלבד.

15.        עוד יודגש, כי ד"ר טל הורשע בגין עבירות מרמה, לפיה קבע נכות למי שכלל לא נפגע בתאונה. ההרשעה זו הנוגעת לקביעת נכות, גם אם לא כלפי נפגע זה, יש בה כדי להטיל דופי בחוות דעתו של ד"ר טל, אשר, כאמור במקרה שבפנינו לא בדק תוצאות בדיקות הדמיה מהתקופה שלפני מתן עדותו בביהמ"ש.

16.        מאחר וקיים סעיף ספציפי המתייחס לפגיעת הנפגע, לא היה מקום לפנות לסעיף הכללי. כשמוסיפים לכך את הסבר ד"ר טל לגבי 5% עקב טווחי התנועה, וכאשר שוקלים את הרשעתו של ד"ר טל, המסקנה היא כי אין לקבל את חוות דעתו של ד"ר טל ויש לקבל את חוות דעתו של ד"ר פעילן, אשר הייתה מבוססת על בדיקת התובע ועל מגבלות טווחי התנועה ביד שמאל, שאינה דומיננטית. יתירה מכך, ד"ר פעילן בעדותו ציין כי בפגיעתו של הנפגע, אין בה כדי למנוע ממנו לחזור לעבודה, שכן הפעולה של הרמת משאות, אין בה כדי לגרום כאב.

17.        המסקנה הסופית היא, אפוא, כי לנפגע נגרמו 5% נכות רפואית, שהם גם נכות תפקודית.

גובה הנזק :